<h1>אגודה סימן מ"ב</h1>
<h2>דף כח:</h2>
אחד שפוד שנרצם או סכין שנפגמה או גריפת תנור, מחלוקת רבי יהודה ורבנן דתנן אין בין יו"ט לשבת אלא אוכל נפש בלבד. ורבי יהודה מתיר במכשירי אוכל נפש, שאי אפשר לעשות מערב יו"ט. אמר רב יהודה אמר שמואל שפוד שנרצם אסור לתקנו ביו"ט, אע"ג דפשיט ליה בידים. שפוד שצלו בו בשר אסור לטלטלו רבינא אמר מידי דהוה אקוץ, פר"י אינו חשוב כלי אך מידי דהוה אקוץ שומטו ומניחו בקרן זוית, והלכתא כרבינא. תלמיד חכם רואה סכין לעצמו ויכול להשאילו. ולא יאמר אדם לטבח תן לי בדינר בשר, אלא חלק או חצי חלק וכיוצא בזה.
<h2>דף כט.</h2>
אומר אדם לחנוני מלא לי כלי זה, ולא יזכיר לו שם מדה אבל כלי העומד למידה ימלאנו, ורבי יהודה פליג. לא ימדוד אדם שעורים ויתן לפני בהמתו, אלא נותן מאומד. ונחתום מודד תבלין לתוך תבשילו שלא יקדיח. אמר רב יהודה אמר שמואל מודדת אשה קמח לעיסתה כדי שתטול חלה בעין יפה, ושמואל אמר אסור ותנא דבי שמואל מותר, ושמואל הלכה למעשה אתא לאשמועינן, פר"י שטוב למדוד שלוש מצות מערב פסח כדי לאפות בליל יו"ט, ואם שכח ימודו באומד בליל יו"ט אך לפי אומד הדעת.
